מה סוד המשיכה של אומן בראש השנה?

בשנים האחרונות בכל שנה, עולים לקברו של רבי נחמן מברסלב בעיר אומן שבאוקראינה עשרות אלפי יהודים, ביניהם חסידי ברסלב, אך גם יהודים מציבורי אחרים אשר מצטרפים ל"קיבוץ באומן": קיבוץ החסידים לתפילה באומן בראש השנה, לאחר פטירתו של רבי נחמן ב-1810. קשה להצביע על סיבה מרכזית בודדת המושכת כה הרבה יהודים אל קברו של רבי נחמן בכל שנה. על כן, במאמר שלפניכם, ננסה לסקור את הנושא ולהעניק כמה סיבות נפוצות המאפיינות ציבורים שונים בישראל.

קצת היסטוריה

רבי נחמן מברסלב נולד בשנת 1772 באזור המשתייך כיום לאוקראינה, בעיר מז'יבוז'. מצד אמו, היה הנין של רבי ישראל בן אליעזר "הבעל שם טוב" – אבי תנועת החסידות. מצד אביו, היה נכד של רבי נחמן מהורדנדקא, תלמיד בולט של הבעל שם טוב. הוא התגלה כאישיות בולטת כבר מגיל צעיר והפך לרב של חסידים שהתקבצו סביבו עוד לפני גיל 20.

רבי נחמן עבר תלאות רבות במהלך חייו הקצרים (שכן נפטר בגיל 38). עם זאת, הוא הצליח לייסד את חסידות ברסלב המהווה כיום, את אחת החסידויות הבולטות והמוכרות ביותר המונה ע"פ ההערכות כמה עשרות אלפי חסידים, בשונה מתקופתו של רבי נחמן שבה חסידות ברסלב מנתה מעט חסידים ועוררה לא מעט התנגדות.

שמה של החסידות נקרא על שם העיר ברסלב – עיר בה השתקע רבי נחמן ובה הצטרפו אליו תלמידים רבים, ביניהם רבי נתן אשר העלה על הכתב את דבריו, ערך את כתביו שכתב בעצמו רבי נחמן ותיעד את דבריו, בחייו וגם לאחר מותו.

מחסידות מנודה וקטנה לשם המוכר כמעט בכל בית

ייתכן שאנשים מרקעים שונים יקראו את המאמר הזה, אולם בין אם מדובר באנשים דתיים ובין אם לא, אין ספק כי השם "רבי נחמן מברסלב" מוכר כיום למשפחות רבות בישראל ובעולם היהודי בכלל, עד כדי כך שקשה לדמיין איך עד לפני 20 שנה או קצת פחות מכך, חסידות ברסלב עדיין הייתה קטנה, יש שיגידו מנודה, ויש אף שיספרו כי היה קשה למצוא את חסידי ברסלב ברחוב.

חסידות ברסלב מתחילתה היוותה מעין מהפכה שעוררה כאמור לא מעט התנגדות, בין אם בחייו של רבי נחמן עצמו ובין אם לאחר פטירתו. רבים הסיפורים על תלאותיו של רבי נחמן אשר עבר טרגדיות אישיות רבות והתנגדויות פומביות של רבנים חשובים בני דורו, לצד הסכמות ותמיכות. עם זאת, כיום ספריו נלמדים על ידי ציבורים דתיים רבים בישראל, ביניהם גם כאלה שאינם חסידי ברסלב ושייכים לזרמים אחרים.

הגעה אל רבי נחמן בראש השנה: מסורת ארוכת שנים

בחסידות ברסלב מוכרת היטב המסורת שעל פיה חסידי רבי נחמן היו מתקבצים אצלו בשלושה מועדים בשנה: שבת חנוכה, חג השבועות וראש השנה. אמרה המיוחסת לרבי נחמן היא "הראש השנה שלי עולה על הכל, אין דבר גדול מזה" (מתוך חיי מוהר"ן). ישנן אמרות נוספות של רבי נחמן מברסלב ותלמידיו, המעידות על חשיבותה של ההגעה דווקא בראש השנה. ביניהן, סיפורים על מסירות נפש החסידים על מנת שיוכלו להגיע לקבר רבם בעבר.

הגעת חסידי ברסלב לאומן בראש השנה זכתה לשם המסמל אותה עד היום: הקיבוץ באומן. אותו קיבוץ החל בשנת 1811, בראש השנה שלאחר פטירתו של רבי נחמן. הקיבוץ הראשון, כלל כמה עשרות חסידים בלבד ואורגן ע"י רבי נתן, אולם מספר החסידים רק הלך וגדל משנה לשנה. כיום, לאחר עליות ומורדות בכל הנוגע להגעת החסידים לאומן (שכן ההגעה לא תמיד הייתה פשוטה, קלה ואף אפשרית) מגיעים כיום עשרות אלפי אנשים לקיבוץ באומן, גם בתקופת הקורונה  היו רבים שהצליחו להגיע ולשמר את המסורת. המסורת על פיה מתפללים מנחה בבית הכנסת ולאחר מכן הולכים לתשליך באגם, נמשכת עד היום.

אז מי מגיע לאומן בראש השנה ומדוע?

כפי שוודאי אתם יכולים להבין מכל האמור עד כאן, ההגעה לאומן בראש השנה מהווה מעין תופעה דתית חברתית המעסיקה רבים מקרב הציבור הישראלי, דתיים ולא דתיים. כתבות רבות נכתבו על הנושא ולא חסרים כאלה שניסו לרדת לעומק העניין ולגלות מהו הסוד של ההגעה לאומן בראש השנה, המצליחה למשוך כה רבים מהציבור הישראלי והיהודי בכלל. לא נוכל למנות כאן את כל הסיבות, אולם נוכל למנות כמה מרכזיות:

  • המשמעות המיוחדת שיש לראש השנה היהודי בלוח השנה: ראש השנה הוא תחילתה של השנה היהודית המתחילה בתשרי, אולם הוא גם "יום הדין", יום שבו הקב"ה שופט את כל באי העולם. עבור יהודים דתיים ומסורתיים, זהו יום שלו משמעויות רבות ומיוחדות, ובהתאם רבים מחפשים דרך שבה יוכלו להתעלות רוחנית בראש השנה.
  • ציווי רבי נחמן מברסלב: חשוב לציין כי ה"גרעין" של היהודים הרבים המגיעים לאומן בראש השנה מורכב בראש ובראשונה מחסידים, ביניהם חסידי הפלגים השמרניים יותר והשמרניים פחות מקרב חסידות ברסלב השומרים על המסורת בת ה-200 שנה לעלות לקברו של רבי נחמן. חסידים רבים אף התעקשו להגיע לאומן גם כשהייתה סכנה שהדבר לא יתאפשר בתקופת הסגרים.
  • בשנים האחרונות, ניתן למנות בקרב העולים לקבר רבי נחמן גם חרדים ליטאים ושאר יהודים דתיים שאינם משתייכים באופן רשמי לחסידות ברסלב, אך פוקדים את קברו של רבי נחמן באומן בראש השנה.
  • לצידם יש לציין ציבור גדול ומשמעותי המצטרף לקיבוץ בכל שנה ושנה והוא ציבור החוזרים בתשובה. לא מדובר בהכרח על ציבור אחיד ומאורגן ככזה, אלא על יהודים אשר נמצאים בתהליך התקרבות ליהדות באופנים שונים ומתחברים לתורתו של רבי נחמן מברסלב.

לסיכום, ניתן לומר כי ה"סוד" של הקיבוץ באומן בכל שנה הוא רבי נחמן עצמו, דמות המהווה פלא בעיני רבים.