אומן ראש השנה

המתעניינים בחדשות אומן ראש השנה ובנסיעות לאומן ראש השנה מבחינים בנקל כי בטיסות אל אומן ראש השנה כרטיסים אוזלים במהירות. מדוע זה קורה?

עוד בימי שבתו של רבי נחמן בברסלב, כשהנהיג שם קהילת חסידים, הם היו נוהגים להתאסף אצלו שלוש פעמים בשנה: בראש השנה, בשבת חנוכה, ובחג השבועות.

ראש השנה נחשב אצל רבי נחמן ליום החשוב ביותר בשנה לגילוי, תיקון וזיכוך האמונה. כשביקש אחד מן החסידים להגיע לשבת שובה במקום לראש השנה, משום שתנאי האכסניה לאכילה ולינה בראש השנה לא התאימו לו, והצפיפות בבית מדרשו של רבי נחמן הקשתה עליו להתרכז בתפילה, ענה לו רבי נחמן שאלו הם דמיונות ונסיונות של היצר הרע. מסר זה גם עולה מן הסיפור "מעשה ברב ובן יחיד" שבספר "סיפורי מעשיות", המלמד שככל שהמניעות מורכבות יותר, כך משמעותי יותר לחייו של האדם האתגר עמו הוא מתמודד. המניעות אמורות לעורר את האדם להבנה שלפניו אתגר משמעותי ביותר, שאי אפשר לוותר עליו.   
רבי נתן העיד עליו שהיה לו צער על כל חסיד שנעדר מראש השנה אצלו, והנסיעה לחצרו, שפעמים רבות היתה מלווה בקשיים, היתה מבחן מסירות נפש לחסיד. מנגד, העריך רבי נחמן את המאמץ שהשקיעו התלמידים כדי לבוא ולשהות במחיצתו, עודד אותם, והכיר בקשיים שעמדו בדרכם ובהפסד הכלכלי שנוצר להם.

בשנה האחרונה לחייו (ה'תקע"א 1810) כבר התגורר רבי נחמן באומן, סבל ממחלת השחפת, והיה חולה וחלש. בכל זאת הוא ראה חשיבות רבה בבואם של החסידים אליו לראש השנה באומן, ולא וויתר על כך. בספר "חיי מוהר"ן" מספר רבי נתן את זכרונו מאותה עת:

"בְּעֶרֶב ראשׁ הַשָּׁנָה דִּבֵּר עִמָּנוּ מֵהָרַב מִבְּרֶסְלַב שֶׁלּא הָיָה עַל ראשׁ הַשָּׁנָה אָז בְּאוּמֶין וְאָמַר לָנוּ מָה אמַר לָכֶם אֵין דָּבָר גָּדוֹל מִזֶּה הַיְנוּ לִהְיוֹת אֶצְלִי עַל ראשׁ הַשָּׁנָה… וְאָמַר שֶׁכָּל עִסְקוֹ הוּא רַק ראשׁ הַשָּׁנָה… וְגַם מִכְּבָר דִּבֵּר עִמָּנוּ הַרְבֵּה שֶׁהוּא מַזְהִיר וּמְצַוֶּה לְכָל מִי שֶׁרוֹצֶה לִשְׁמעַ וּלְצַיֵּת אוֹתוֹ שֶׁיִּהְיֶה אֶצְלוֹ עַל ראשׁ הַשָּׁנָה… וְדִבֵּר מִזֶּה הַרְבֵּה כַּמָּה פְּעָמִים…" (חיי מוהר"ן רכ).

וכן אמר: "כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ תָּלוּי בָּראשׁ הַשָּׁנָה שֶׁלִּי" (חיי מוהר"ן תה).

החשיבות הגדולה שראה רבי נחמן בראש השנה, והעובדה ששם דגש רב כל כך על הציפייה לבואם של החסידים אליו בראש השנה, הביאה אותם להבין שהוא לא התכוון לאותה שנה בלבד, ודבריו היוו קריאת כיוון וציפיה, אולי מעין צוואה, שיבואו לפקוד את קברו בראש השנה גם לאחר פטירתו. 

הוא נסתלק מן העולם שבועיים וחצי לאחר מכן, בי"ח בתשרי, ונקבר באומן, וכבר בראש השנה שלאחר מכן ארגן תלמידו הגדול רבי נתן עליה אל ציון הקבר, והצטרפו אליו כשישים איש מבין החסידים. להתקבצות החסידים ביחד ולשהיה המשותפת הם קראו "קיבוץ" (במלרע).

הקיבוץ המשיך לנהוג מדי שנה, תוך הצטרפותם של חסידים נוספים, וכעשר שנים לאחר ייסודו כבר לא היה די מקום לכל המשתתפים בבית הכנסת שבאומן, והם נאלצו למצוא מקומות נוספים לתפילה. החסידים ובראשם רבי נתן פעלו להקמת בית כנסת משלהם, ה"קלויז" המרכזי באומן לחסידי ברסלב, שאכן נחנך בשנת 1834 בסמוך לאגם. כך שמדי שנה, לאחר תפילת מנחה של ראש השנה אומן היו המתפללים ניגשים ביחד למעמד "תשליך" באגם.

עם עליית השלטון הקומוניסטי באוקראינה, בשנת 1917, הפכה חציית הגבול לקשה וכמעט לא אפשרית. חסידים מחוץ לאזור לא הצליחו להגיע לאומן. בראש השנה החלו החסידים שבפולין לקיים קיבוץ משלהם בלובלין, והחסידים בירושלים החלו לקיים קיבוץ משלהם. בשנת 1940 ארגן נכדו של רבי נתן, רבי אברהם שטרנהרץ, קיבוץ ראש השנה לחסידי ברסלב במירון, ליד קבר הרשב"י, שמאז מתקבץ מדי שנה בעקביות עד היום. עם התבססות השלטון הקומוניסטי והקמתה של ברית המועצות בשנת 1922, הונהג דיכוי אלים לכל פעילות דתית, והחסידים שהצליחו להשתתף בקיבוץ באומן נאלצו לרדת למחתרת.

לאחר מלחמת העולם השניה ושואת יהודי אירופה נותרו בברית המועצות רק בודדים מחסידי ברסלב, הם הסתכנו במאסר, אך המשיכו בסתר לקיים באומן מניין בראש השנה. חסידים מארצות הברית ומישראל לא חדלו מנסיונות להגיע לאומן ולהצטרף למניין זה, והשלטון הסובייטי נאבק בהם והתנגד לכך, תוך קביעת איסור על לינת אורחים באומן.
בזמנים שבודדים בלבד הצליחו לפקוד את ציונו של רבי נחמן בראש השנה, אמר רבי נתן שיום יבוא ויעמידו באומן סדרנים כדי לאפשר להמוני המצטופפים להגיע עד לקבר.

כמו במפתיע, בשנת 1988 התירו שלטונות ברית המועצות ל-250 מחסידי ברסלב לשהות באומן בראש השנה, ובשנה שלאחר מכן כבר הגיעו לשם יותר מאלף איש! הם שכרו מבנה תעשייתי ששכן ליד הציון, הפכו את אולמות הייצור לאולמות שינה וחדר אוכל, וכמובן לבית כנסת. מאותה שנה, ובעקבות קריסת מסך הברזל ונפילת ברית המועצות חלה הקלה רבה בגישה אל העיר, ומספר הבאים דרך צדיקים אומן ראש השנה עלה מדי שנה בעקביות, ובשנת 2000 כבר היו שם יותר מעשרת אלפי חסידים.
החל משנת 2010 התבטל הצורך באשרת כניסה לתיירים הנכנסים לאוקראינה, עובדה שהקפיצה עוד לקראת אומן ראש השנה טיסות מישראל. מספר הבאים עומד כיום על מעל שישים אלף, ומניין אומן ראש השנה שלי מהווה את אחד המניינים הגדולים בעולם.

במקביל מתקיימים בראש השנה קיבוצים נוספים לחסידי ברסלב ברחבי ארץ ישראל: בקבר הרשב"י שבמירון, ובכותל המערבי, אלא שאחד הפזמונים הנפוצים בהם הוא "אומן אומן ראש השנה". לשיטתם של תלמידי הרב לוי יצחק בנדר לא התכוון רבי נחמן שתלמידיו יצאו מארץ ישראל על מנת להגיע אליו לאומן, מה גם שהוא עצמו הגיע לביקור בארץ ישראל בדיוק בערב ראש השנה, בעת מסעו אליה. קבוצה זו מקיימת את הקיבוץ השנתי בבית כנסת ברסלב במאה שערים.

בימי מסך הברזל קשה היה לתאר שלקברו של רבי נחמן יגיעו מאות אלפים, כפי שצופים לאומן ראש השנה 2022, אך בדורנו מתגשמת האמירה של רבי נתן, שנראתה אז כל כך רחוקה מן המציאות.
חסידות ברסלב הפכה מתנועה נרדפת וקטנה לתנועת המונים דינמית ומפותחת, ובראש השנה לבדו פוקדים את אומן למעלה מששים אלף איש מדי שנה. לקראת קיבוץ אומן ראש השנה תשפב, שהיתה שנת קורונה, היה חשש שמא ממשלת ישראל יחד עם שלטונות אוקראינה יאסרו על הנסיעה, אך לבסוף הוחלט על מתווה לאומן ראש השנה. בעקבות מתווה אומן ראש השנה הצליחו גם בשנה זו להגיע עשרות אלפי יהודים בנסיעות לאומן ראש השנה, ביניהם גם יהודים שאינם חסידים, ואף כאלה שאינם מגדירים עצמם דתיים. כולם מצאו פתרונות לינה באומן ראש השנה, ותיארו חוויות רוחניות-דתיות עמוקות ועוצמתיות.